למה לי קיימות? – על מחזוריות, אמבטיות יער וחיבור לטבע

מבראשית, אנו יצורים טבעיים, חלק מהטבע ומהסביבה. בעבר היינו אחד, אך היום אנחנו מנותקים מהטבע ומעצמנו, מנצלים את משאביו ומכלים אותו עם כל החד פעמיות של רגעי החיים המודרניים שלנו. הנאה רגעית, מרדף אחר כסף, פרסומות, צריכה עודפת, ועוד דברים שאינם בטבע שלנו. אז מה כן? קיימות.

לא תמיד הכל קל בחיים. לעתים האתגרים והקשיים, שהם חלק מהלמידה שלנו והצמיחה, מכבידים על הלב ומרחיקים את השמחה מתוכנו. החיפוש אחר האופק והמפגש עם הטבע וחגיגתו, קיימים בנו מאז ומעולם. אז מה בטבע שלנו, ויכול לסייע לנו? יש דרך לתעל את הקושי לאנרגיה של התחדשות ושינוי.

קיימות של מחזוריות טבעית

אנו הנשים, חיות במחזוריות בין אם נרצה בכך או לא. וממש כמו הלבנה במלואה, הזוהרת במלוא יופיה בשמיים, גם אנו במחזור מעגלי וטבעי, מבינות ויודעות מתי אנו זוהרות במלוא יופיינו ומתי פחות. ומה הקשר של זה לטבע? כולנו חלק ממנו, וחיבור אליו יועיל לנו, בגוף ובנפש – דבר המוכח מחקרית.

יש משהו יפהפה בתקופת הביוץ, בה אנו הכי יפות ומחוייכות, פורחות ונהנות מכל האנרגיה שבתוכנו וסביבנו – זו שיא הפריחה החודשית שלנו. הזמן בו אנו בשיאנו, בכל חודש מחדש. לגבי מה שקורה לאחר הביוץ, זה כבר פחות נעים – רבות מאיתנו חוות ירידה במצב הרוח, המלווה בתחושות של ריקנות או זעם, ואנרגיה כללית ירודה. עם השנים, כל אחת לומדת איך להתמודד או להדחיק את התופעה.

בשבוע המאתגר שלי, אני מקפידה על חיבור לטבע בכל בוקר. אמבטיית יער, היא תרופה לנפש. חצי שעה בטבע, או בחברת צמחי הבית שלי, המוקדשת להתבוננות, לנשימה ופשוט להיות (Being). זמן בו כל החושים פועלים – שמיעה, ראייה, מישוש, טעם וריח. הטבע יודע להפעיל עלינו את קסמיו, רק צריך להיות שם ברגע, להתבונן, לספוג ולהתחבר לטבע שלנו.

החיבור לטבעי ולאותנטי

לעתים אני מרגישה שיש בי געגוע רחוק, לחיים שאולי הכרתי. הקשר העמוק לטבע זורם בעורקיי ובד.נ.א הפסיכולוגי שלי. זכרונות מסבתי קלרה מספרת על נעוריה בכפר ליד לודג' בפולין, מטיילת ביער ומלקטת פטריות ועלי מאכל, מחברים אותי ליער.

החיבור למדבר, נובע מהיותי צאצאית לסוחרות טקסטיל מבגדד, שיצאו בקביעות למסע של סחר בטקסטיל אל עבר הכורדים בהרי הצפון. והן עשו זאת בארמית שוטפת (מדהים לחשוב שכל זה קרה במציאות רחוקה, אי שם בתחילת המאה שעברה). ואני,? חיה במושב משופע באספלט ודשא סינתטי, ודואגת להוקיר את הטבע בכל הזדמנות ויום.

האדם והיער, החורשה, השדות, המים והשמיים – הימים בהם היינו אחד עם הטבע, ולא בפקק בוקר שגרתי בדרך לעבודה בתאגיד, היו כך עד לא מזמן. למרות שהתרחקנו, הטבע עדיין קיים בתוכנו, ובמהות שלנו כיצורים של הטבע. גם אנחנו נושמות וחיות במחזוריות, כמו הטבע. רק צריך להאט ולנשום (שיר/תפילה שעוזר לנשום, ממש בהמשך הפוסט).

היי חלק מהשינוי שאת רוצה לראות

אם מפריע לך לראות את יערות האמזונס נעלמים בשל בירוא יערות לטובת גידול שטחי מרעה לבקר, אל תכעסי על התאגידים, אלא היי חלק מהשינוי שאת רוצה לראות. הפסיקי לצרוך בשר, לפחות את זה הנמכר ברשתות שמוכרות בשר אדום מדרום אמריקה, או כזה שמגיע מאוסטרליה במסגרת המשלוחים החיים. הפסיקי להשתמש בכלים חד פעמיים, והעדיפי לשטוף כלים ממש כמו פעם.

רכשי אוכל ממגדלים מקומיים, תמכי בחקלאות מקומית ובכלכלה באזורך. זו קיימות. תאגידים וחקלאות תעשייתית (לינק לכתבה עדכנית ומומלצת של לימור אלוף, פעילה סביבתית ותיקה) לא מכבדים את הסביבה, במיוחד את זו שמקיימת אותנו.

צאו והתחברו לטבע עם קטע אהוב ומדיטטיבי במיוחד שיסייע לחיבור וריפוי

את הקטע הזה שמעתי לראשונה לפני 4 שנים בחוף הים עם אחותי, בעודנו צופות בשקיעה. התאהבתי! ומאז הוא ליווה אותי לכל אורך ההריון עם בני השלישי, עד ללידה ואף לאחריה. גם היום אנחנו מקשיבים לו ומוצאים בזכותו שלווה עמוקה בתוכנו. אהבתן? ספרו לי!

מדברות על קיימות

אני מזמינה אתכן לדבר על קיימות והחיבור לטבע, במועדון הבר קיימא בפייסבוק. את הקבוצה הקמתי לצורך יצירת שיח פתוח בנושאי איכות חיים בסביבה הביתית. שם מתייעצים בחופשיות על גידול צמחי בית ויצירת מרחב שנעים לחיות בו.

שמעתן על ההרצאה החדשה שלי? אני חולקת בידע לבית הוליסטי, טבעי ומאוזן, ויסות חושי בבית, גידול צמחי בית, מינימליזם וחומרים אקו פרינדלי. ההרצאה מתאימה לחוגי בית, למקום העבודה, ולאלו המעוניינות בשיח פתוח על עיצוב בית בערכי הקיימות. ההרצאה הקרובה ביום שישי 20.9 – צרי עמי קשר לפרטים נוספים.

רוצה להעמיק את הקשר? הרשמי לניוזלטר של מיס גרות