את אהבתי הגדולה לטקסטורות של רקמת איקסים ובכלל, גיליתי לפני כמה שנים טובות. תמיד נהגתי ללטף ולמשש חפצים וחומרים שונים ולהתרגש מכל מה שמיוחד ושונה מבחינת חומר וצורה. התעניינותי הנרחבת בנושא סופר-טקסטורות ומשמעותן מתפתחת מאז לימודי התואר שלי בשנקר, אז הגדרתי את המינוח סופר טקסטורה כחלק מפרויקט הגמר שלי. סופר טקסטורה מייצגת מקום וזמן ומעוררת רגש מסוים אצל אנשים ממקום עמוק ביותר. ההדפסים שאני יוצרת מסדרת קלרה מתחברים אצלי למקום עמוק של רגש ולשמחתי הרבה, גם אצל נשים נוספות שזכיתי להכיר בעקבות ההחלטה למכור את ההדפסים הללו. על סופר טקסטורה וההחלטה ליצור את ההדפסים הללו, כבר כתבתי בבלוג פוסטרים רקומים בטקסטורות של רגש.
רקמה שהיא סופר טקסטורה
לאחרונה, לאחר פרסום הפוסט על מעצבות חובבניות, פנתה אליי קולגה העוקבת אחרי הפרסומים שלי והציעה לי להוסיף סעיף של "מעצבת שמוכרת הדפסים באינטרנט היא גם חובבנית". שמחתי מאוד שהיא כתבה לי את דעתה, רק בשל ההזדמנות שנפתחה בפניי להסביר לה שאני מייצרת את ההדפסים האלו מתוך אהבה גדולה ורואה בהם סוג של שליחות וזכות לשמר ולחדש את הזכרונות הנוסטלגיים שלי ולבטא את הגעגוע שלי לסבתות שלי ושל נשים אחרות לבית סבתן.
יצירת ההדפסים שלי נובעת מרגש, מענייני הגובר במשמעותה סופר טקסטורה ומרצון עז ליצירה שהיא שונה מעיצוב בתים, דבר המעסיק אותי באופן יום-יומי. אני לא בונה על ההדפסים האלו כפרנסה (כמובן שאשמח), אלא רואה במפית הקטנה הזו מקור גדול להשראה ויצירה. כאשר היא הופכת לסופר טקסטורה היא מצליחה לגעת באופן קצת שונה מהרגיל.
ללא ספק – זיכרון ורגש מתעצמים ככל שקנה המידה גדול יותר במיוחד אם מדובר בחפצי יום-יום. מהי ההשפעה של מפית קטנה עם רקמה לעומת הגדלה משמעותית שלה?! הדפסת המפית בגודל ענק על קנבס, נייר או וילון, היא הפרשנות האישית שלי שהופכת חפץ יום-יומי לאמנות ולסמל של זיכרון ורגש. הרצון שלי הוא להנגיש את האמנות הזו ולהפוך אותה לאביזרים לעיצוב הבית, גם אם היא מודפסת על וילון, כי הרי הבית הוא המקום שלנו לבטא את עצמנו באמצעות טקסטורות וצבעים.
את ההשראה לכך קיבלתי מהאמן קלאס אולדנבורג המזוהה עם זרם אמנות הפופ שהתפתח באמצע המאה העשרים בארצות הברית. אמנות הפופ הייתה מהפכנית בעיקר בגלל השימוש השונה ושינוי הקונטקסט של חפצים רגילים מחיי היום-יום ומביתנו. אמן מוכר ומזוהה עם הזרם הוא אנדי וורהול. קלאס אולדנבורג קצת פחות מוכר, אך יתכן ותזהו אותו מפסל התפוח האכול שמקשט כבר מעל 20 שנה את חצר הפסלים של מוזיאון ישראל לאמנות בירושלים. אז אמנם מדובר בהשראה וקצת קשה להסביר אותה, אבל התפוח האכול של האמן מעורר בנו רגש וזכרון ומעורר מחשבה בצופה, דבר שהופך ליותר משמעותי ועצמתי בשל שינוי קנה המידה מרגיל ומוכר לענק ואחר. זו ההשראה שלי.
ניתן לראות את הוילון המודפס שנוצר בעקבות שיתוף פעולה עם החנות הותיקה לוילונות וטפטים רוזבד שפועלת כבר שנים רבות ברעננה.
פרטים נוספים:
הדפסה איכותית על בד סינתטי 100% פוליאסטר.
הוילון מונע חדירה של שמש ישירה אך עדיין מאפשר כניסת אור לבית.
ניתן להזמין במבחר גדלים ובהתאמה אישית.
מחיר החל מ-590 ש"ח למ"ר.
רוצה לדעת עוד? אפשר ליצור עמי קשר בטלפון 0546887045.
בקרוב בחנות האונליין של מיס גרות.
4 תגובות
דנה לייטר
11 באפריל 2015 ב 09:56אוהבת מאוד את השינוי שעשית למפית
נתת לה עוד הרבה שנים
הוילון מהמם
כל הכבוד
miss garot
13 באפריל 2015 ב 10:30תודה דנה :)
נגה
23 בדצמבר 2014 ב 22:17מ-ו-ש-ל-ם!!!
miss garot
13 באפריל 2015 ב 10:30תודה נגה!!!