הרבה השראה מפינטרסט, ושום מילה על צבע שמנת. בעיקר כי שמנת הפכה לסגנון, למוטיב חוזר, למקום הבטוח של כל האנשים שפוחדים לעשות מהבית שלהם משהו צבעוני מדי והגיע הזמן להכניס קצת צבע וטקסטורה.
את רוב התמונות שיש לי בפינטרסט אספתי מאתרי עיצוב ובלוגים שווים מרחבי העולם, כל כך הרבה דברים שטרם נראו בארץ ואם כן אז רק במלונות בוטיק שווים ואקסקלוסיביים.
מועדון אקסקלוסיבי לאנשים קוסמופוליטיים
את הפוסט החלטתי לפתוח עם תמונות מתוך SOHO HOUSE, מדובר במועדון חברים אקסלוסיבי שלו מספר בתי מלון בוטיק (שחטו את המילה הזו לאחרונה בארץ, ועל זה צריך פוסט שלם) עם מסעדות שוות, לאונג'ים וחברים מיוחדים מאוד. רוצים להיות חברים? כדאי שתהיו אנשי רוח, אמנותיים וקוסמופוליטיים, וזה יעלה לכם 2,800$ בשנה. צריך למלא סוג של קורות חיים בטפסי ההרשמה ושני חברים קיימים במועדון שימליצו עליכם, הם כבר יחליטו אם להיות חברים שלכם ולהכניס אתכם למועדון שלהם.
גראוצ'ו מרקס אמר משהו על מועדונים שכאלה…
אם אתם תוהים איך שמעתי על SOHO HOUSE, אז מסתבר שהם הוציאו ספר מעורר השראה בשם EAT, DRINK, NAP עם צילומים שווים מכל חללי הפנים המעוצבים שמקשטים את המלונות בבעלותם. חדר אחד שבה את לבי. קירות בגוון כחול אפרפר עם קצת בריקים בצבעי חום, מהסוג האמיתי (חלום!).
אני אוהבת את השילוב של הכחול אפור הזה עם מיטת העץ והמצעים הלבנים, סגנון ומוטיב שנמצא בפינטרסט שלי כבר שנתיים בערך. דבר שגורם לי לחשוב על הפוסט הקודם והאם להשאיר את המיטה כמו שהיא ולצבוע את החדר או לחזור להשראה הישנה שלי ולעצב חדר שמרגיש ככה (עיצוב זה גם עניין של רגש).
ניו זילנדית בניו יורק
אם מישהו יוכל להסביר לי על המאפיינים של האוכל הניו זילנדי, אני אשמח מאוד, כי כל מה שאני יודעת על המסעדה הזו היא שהיא מדליקה, מיוחדת וטרנדית מאוד. אפשר לחשוב די בקלות שהמסעדה שוכנת במלון מהסעיף הקודם, אבל לא. הסגנון האקלקטי-תעשייתי הוא מאוד ניו יורקי ואין כמו החללים התעשייתיים של ניו יורק לאפשר חללים מטריפים שכאלה. דברים דומים אפשר למצוא גם בתל אביב, דומה אבל שונה.
המסעדה The Musket Room בעלת כוכב מישלן, נפתחה בניו יורק בשכונת Nolita, שנמצאת ליד שכונת הסוהו והאיסט ווילג'. הדבר ששבה את לבי הוא העיטור של יצירת הבטון שנמצאת מתחת לכסאות הבר והמפגש עם רצפת העץ. החומריות במסעדה ברורה וחזקה, ללא עומס מיותר של צבעים וחומרים. ללא ספק עיצוב פנים שעורר בי השראה.
יש בוהמיינים שאוהבים את זה במקסימום
הסגנון הבוהמייני עשיר מאוד בצבעים, טקסטורות, בדים וחומרים שונים. בעיקר טבעי, מקושקש, עבודת יד ונועז. כמובן שהסגנון הבוהמייני מתקיים על סקאלה שנעה מהמינימום עד למקסימום, כאשר המינימום הוא שקט יחסית והמקסימום הוא המקסימום שרק אפשר.
אם אתם תוהים לעצמכם "מי יכול לגור בבית כזה?" או "איזה עומס על העיניים!!" אז הבוהמיינים, אלו שקמים בבוקר ביקיצה טבעית ושותים את התה שלהם באטיות בזמן שהם מתעדכנים באתר של הניו יורקר מה קרה בזמן שישנו (בסצנת האמנות העולמית, לא אחרת). עליהם זה לא מעיק, החללים העמוסים הם הקנווס וההשראה שלהם (תכל'ס, בא לי לקחת את ניצוץ הבוהמייניות שלי לאקסטרים). סגנון בוהמייני הוא לא קונבנציונלי, מתאים לאנשים שחיים בקצב אחר עם תפישות רחבות ושונות על החיים. אלו שרצים בבוקר עם הקפה ביד לאוטו ולעבודה יחושו מועקה גדולה בחלל כזה כל בוקר. ולכן עיצוב הבית צריך להיות בהתאם לצרכים ולא רק על פי טרנד. אם אהבתם כמוני, נסו לאמץ את הסגנון הבוהמייני הקליל ואת המקסימום להשאיר לאנשי הרוח של ברלין.
זה לא שנגמר הצבע, זה בכוונה ככה
טרנד הורס מחפש קליינטים. נכון, זה מוזר ושונה ומי בכלל צבע כך את הבית שלו פעם, אבל אני בעד. יש משהו טוב ומוצלח ובעיקר מאוד מיוחד, שעל הדרך מעניק אשליית גובה לחלל ואפשרות למשחק עם חפצים בקומפוזיציות שונות. לא תמיד צריך לסיים ב3/4 של גובה הקיר, לפעמים רק 1/3 זה מספיק. אבל את זה כולנו מכירים. היום כמעט כל חדר ילדים נצבע עד גובה מטר וקצת, ואני שואלת למה לא לצבוע עד גובה 1.90 מ'? קצת מתחת לדלת או קצת מעל, זה הדבר שיהפוך את החלל לקצת יותר מעניין ומרגש.
לדעתי הטרנד הומצא במיוחד להססנים, שתמיד יוכלו להתנחם בעובדה שתמיד יוכלו לצבוע את הקיר עד לגובה התקרה.
העיקר לנסות, מי שלא מנסה לא מעז.
קישוט קייצי לקירות הבית
את עבודותיו של Gray Malin הכרתי דרך האינסטגרם, וישר דאגתי להתחיל לעקוב אחריו ולהצמיד פינים לכמה מעבודותיו שאהבתי ביותר. גריי הוא צלם/אמן שמעופף לו במסוק מעל חופי העולם הגדול, כגון ארה"ב, ברזיל ואוסטרליה, פותח דלת ומצלם פריימים נפלאים. מנקודת מבט של ציפור, הים הופך לקנווס והרוחצים בו לנקודות צבעוניות, הקומפוזיציה נבחרת ע"י הצלם אבל סידור האנשים במים הוא מקרי/אורגני לחלוטין.
הלינק לפרופיל של Gray Malin באינסטגרם. ניתן לרכוש את הצילומים באתר הרשמי, (לא זול מדי ולא יקר מדי), אז אם אתם אנשים של קיץ והקירות שלכם ערומים זה הלינק בשבילכם. באתר תוכלו למצוא גם בגדי ים לנשים ולגברים, טפטים וכו' זה כבר לא ממש לטעמי, הצילומים כן.
מקווה שנהניתם מהפוסט שלי על תמונות הפינטרסט הטרנדיות והמדליקות ביותר שאספתי לאחרונה.
במידה וכן, כתבו לי כאן למטה, זה בהחלט יעשה לי חשק להעלות עוד פוסט ממש בקרוב :)
5 תגובות
tumblr - עולם של טקסטורות אתניות והשראה מקורית | מיס גרות
10 בספטמבר 2014 ב 14:07[…] חדשה והנה היא כאן. בעבר כבר כתבתי על השראה מפינטרסט (פעמיים), וגם על השראה מאינסטגרם. אבל, ההשראה שנמצאת באתר tumblr […]
Naama Rahamim
22 באוגוסט 2014 ב 15:10את מעניינת וכותבת נפלא!:) אמשיך לעקוב
Naama Rahamim
21 באוגוסט 2014 ב 14:24את מעניינת וכותבת נפלא!:) אמשיך לעקוב
תמי עשת אוספים
26 ביולי 2014 ב 06:40נהנתי מאוד מהפוסט, מה עוד שאני עוסקת בתחום, אוהבת צבעוניות בבית. הצילומים משובבי עין ולב, אמשיך לעקוב, תמי, עשת אוספים.
Lior Gibor
8 ביולי 2014 ב 15:09היי מיס,
אחלה פוסט, מעניין, תמציתי וצבעוני בהחלט.
האמת שאני ברמה האישית פחות מתחבר לסגנון הבוהמייני הגדוש בטקסטורות צבעים חפצים וכד' ומסתפק בהחלט בבוהמייני LIGHT.
מחכה לפוסט הבא,
ליאור