עצמאות שכזאת

הארות מגיעות אליי באופן כמעט יום יומי. לכל הארה תובנה משל עצמה, כל מסע הוא סוג של גילוי וכל דבר משקף לי יותר טוב את עצמי ואת הדרך בה אני הולכת. אני, בן זוגי, ילדיי וכל האמונות הגדולות האלו שמתקיימות בזכות הבחירה שלי בעצמאות. 

אני מאמינה שאנחנו נולדים עם הזכות הבסיסית לעצמאות, לבחירה חופשית ולחיות את חיינו בטוב. עוד כנערה ידעתי שאחיה את חיי כעצמאית, כי כזאת אני.

לפני כשנתיים הקמתי את מיס גרות, כך שאני חוגגת שנתיים של עצמאות אמיתית, חופשיה ומשוחררת. עצמאות כזאת בה אני מחליטה, מנווטת, בוחרת ויוצרת את המציאות שלי. לא האמנתי שזה יהיה כל כך מספק ומתגמל וגם לא דמיינתי צמיחה אישית כזאת, לא כי לא האמנתי בעצמי, פשוט לא הייתי במקום בו אני נמצאת היום. בתחילת המסע, ידעתי מה אני רוצה, אבל לא ידעתי למה לצפות.

כמה שאני אוהבת את הלקוחות שלי, את כולם. זכיתי לעסוק במקצוע שמחבר ביני לבין לקוחותיי באופן רגשי שכזה, כי בית מעצבים עם רגש, הומור ואהבה. הסיפוק מההבנה וההכרה שעשיתי משהו טוב, שעזרתי לאנשים לחיות חיים נוחים ויפים יותר, חיים בסביבה נעימה וצבעונית. אין להקל בזה ראש, כי הבית שלנו זה איפה שהלב נמצא ואם נעים לנו בבית אז נעים גם בלב ולהפך.

הבחירה להיות עצמאית, היא הרצון להישאר בחירות מחשבתית, נאמנה לעצמי ולאני מאמין שלי, לחיות בתחושה שהשמיים הם הגבול ואין כזה דבר תקרת זכוכית. התחושה של לקום בבוקר עם תשוקה גדולה לעשייה וללכת לישון עם תחושת סיפוק. לכל אדם יש את הזכות להחליט על גורלו (בוב מארלי). אני בחרתי.

המסע האישי שלי בשנתיים האחרונות הוא התקופה בה זכיתי (ועודני) לגלות את עצמי באמת ולממש את הפוטנציאל שלי. הזדמנויות שנקרות בדרכי מעודדות אותי לצאת מאזור הנוחות שלי ולעשות דברים מאתגרים. אני בוחרת באתגר כי זה מנוע הצמיחה שלי. אין לי אתגר שנראה לי גדול מדי, השאלה היא רק אם הוא מעניין ושווה את כל האנרגיות שאשקיע בו. מלבד האתגרים המקצועיים, אני חיה בבחירה להיות טבעונית, ולא להיות ניזונה מסבל וכאב של אחרים, בכל רבדי החיים. בראש השנה הנוכחית, כתבתי על המסע שלי אל השלם.

היום, לאחר שהבנתי מהו השלם שלי ומה שלם בעיניי אני מוצאת את עצמי מדברת וכותבת ללא פחד. כבר כתבתי כאן בבלוג כמה ביקורות, וחשפתי את דעתי האישית על כמה דברים, דבר שהביא לאיומים על תביעות ובתי משפט. כנראה שכזו היא האנושות, לא מוכנה להכיר בחסרונותיה ובעוולותיה ומי שמוכן לחשוף או להביע את דעתו, ניצב לבדו בחזית. לא ויתרתי על הביקורות, עוד אמשיך לכתוב כאן על דברים לא צודקים ובעיות בתחום בעיצוב והבנייה בארץ. יש לי מה להגיד, אני רק צריכה לדעת איך לכתוב אותו בשביל לא להסתכן בתביעות, אין לי 300 אלף ש"ח מיותרים לפיצויים על הוצאת דיבה. כי מהי דיבה לעומת חוסר צדק?

אז מה יהיה בשנה השלישית לעצמאות שלי? תחושתי היא שאני בעידן של צמיחה ופריחה עצמאית לאחר תקופה ארוכה של השקיה ותנאי גידול אופטימליים. רק תנו לי קצת שמש ואתגרים ואני כבר אסתדר.

העצמאות שלי, היא הבחירה להיות אני.

לקבלת עדכונים, הצטרפו לניוזלטר: