אסתטיקה טובה ומדויקת תמיד מצליחה לעורר בי רגש מסוים. לפעמים, כל היופי הזה כמו נוגע בי מבפנים ועושה לי משהו. לרוב המשהו הזה הוא מחשבה שמתעוררת, הבנה, חיבור, איזושהי תחושה של הודיה על הדבר היפה שראיתי, וגם על איך שהבנתי אותו. מאחר והכל סביבנו הוא איך שאנחנו בוחרים לראות אותו, השראה היא החיבור שלנו בין הפנים לחוץ.
https://www.instagram.com/p/BW2MDmKlBmK/?taken-by=catherine.dupon
השראה כזאת עוררה בי קת'רין דופון, מעצבת ובלוגרית צרפתייה, חובבת נייר, משם גם השם של הבלוג שלה Polly Papier. ראיתי אותה לראשונה באינסטגרם. התמונה מעל היא זו שמשכה אותי אל הפרופיל שלה. יש משהו עוצמתי באתסטיקה משובחת עשירה בניגודים, המיוצגת בפריים ריבועי אחד. לכן, כשנכנסתי לפרופיל שלה וראיתי שמדובר בשפה אחידה, מקורית ושלמה, התעוררה בי ההשראה.
https://www.instagram.com/p/BW26G9IlosI/?taken-by=catherine.dupon
לא שהלכתי ליצור משהו עם ההשראה שהתעוררה בי (שלושה ילדים וחופשת קיץ), אבל הבנתי דבר מאוד חשוב על עוצמת החיבור בין קיר כחול עמוק ואפרפר, לעץ ולגווני אפור אבן. גם המראה הוינטג' עם השוליים המעט מקולפים, בצורתה הפשוטה אך מיוחדת, המשוייכת למאה הקודמת , חיברה אותי למה שאני אוהבת בקטן, פשוט ומדויק, ולמשפט הנצחי LESS IS MORE של האדריכל המודרניסט הנודע מיס ון דה רוהה.
https://www.instagram.com/p/BWsF4BQlkl1/?taken-by=catherine.dupon
https://www.instagram.com/p/BWXvVBulZcc/?taken-by=catherine.dupon
https://www.instagram.com/p/BWRsh-DF3qv/?taken-by=catherine.dupon
צילומי הסלפי של קת'רין אל מול המראה שבביתה, מראים על קשר מובהק בין סגנון לבוש מקורי, מעניין ומגוון, לטעם אסתטי משובח באופן כללי, וחיים במרחב ביתי דומה. בנוסף, מה שהיא בוחרת לצלם ולתעד ממסעותיה התדירים למרקש, מציגים אסתטיקה נקייה, מונוכרומטית ומאופקת, בעלת טעם עמוק ומשמעות.
https://www.instagram.com/p/BW0NrValGYP/?taken-by=catherine.dupon
בכל תמונה יש משהו אחר שמושך את עיני ומעורר בי מחשבה. בכל תמונה שכזאת, אני משתדלת להתעמק בפרטים הקטנים, ובגדולים המרכיבים את הקומפוזציות של מה שהיא בוחרת לתעד ולשתף. ספת רביצה בבד קטיפה בצבע צהוב חרדל ובקונטרסט מושלם לרצפת שיש עשירה באבנים שונות עם טקסטורות חזקות. השולחן המודרני, העששיות על הקיר ואפילו עץ הפיקוס הכינורי (טרנד על, עליו כתבתי בבלוג ובמדור האוספים שלי במאקו – הכתבה תעלה היום או מחר), כולם משתלבים יחד עם קת'רין באיזושהי שלמות. חצר שעושה חשק עז להיות בה, או לעצב מהו דומה בהשראתה.
https://www.instagram.com/p/BW4cJ8Il8rW/?taken-by=catherine.dupon
https://www.instagram.com/p/BWc6rhlFKAe/?taken-by=catherine.dupon
בנוסף לנסיעות בענייני עסקים למרקש היפה והפראית, קת'רין מתעדת גם את נסיעותיה לריזורטים שווים, מסיבות וביקורים בגלריות ומוזיאונים שונים. כך, היא מזמינה אותנו לראות דברים דרך נקודת מבטה המינימליסטית ומדויקת, אל עבר פריימים אסתטיים ומעוררי השראה ודמיון. כמעצבת חובבת קונטרסט ומראה נקי, אני מוצאת המון השראה בתמונה מעל, ומרגישה שניתן לתרגם את זה למשהו מעניין במפגש בין שני חומרים בחלל הביתי.
https://www.instagram.com/p/BV43bfylESm/?taken-by=catherine.dupon
https://www.instagram.com/p/BVBuonyFKMk/?taken-by=catherine.dupon
גם בפריים די בנאלי של תצלום כוס קפה וכיתוב morning מעייף קת'רין מביאה את השפה המקורית שלה ומציגה כוס בעלת טקסטורה מעניינת בקונטרסט חד על רקע נקי. שפה אסתטית שאני אוהבת, גם אם מדובר בכוס קפה.
https://www.instagram.com/p/BUjZwzAlisw/?taken-by=catherine.dupon
רגע לפני שיוצאת אל השוק, סלפי קטן שכולל בתוכו קונטרסט של אור וחושך וחומרים מנוגדים. היא לא האובייקט בסלפי הזה, אלא חלק מהמרחב, נטמעת כמעט לגמרי במראה פשוטה נטולת מסגרת.
https://www.instagram.com/p/BUg7-QXFjd1/?taken-by=catherine.dupon
קת'רין מספרת על חיבתה העזה לנייר, שהחלה עם ההבנה כי נייר הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, וקשור באופן ישיר לחגיגות, לשמחות ולקשר בינינו לבין אהובינו. בין אם זה ספר טוב או מכתב אהבה שנשלח מהקצה השני של העולם, הנייר הוא התחושה. אנו זוכרים א תתחושת הנייר בידינו ואת הרגש שהתעורר בנו. דבר שניתן להגיד גם על הבית (המקום) הפרטי ועל החוויות בו.
https://www.instagram.com/p/BW29DFqFXxR/?taken-by=catherine.dupon
הרשמה לניוזלטר
3 תגובות
ליאת בלזר
22 בספטמבר 2017 ב 21:46רק היום יצא לי לקרוא אותך.פוסט משובח!!!! עפתי על המעצבת הזו וישר התחברתי לאינסטוש שלה.
עכשיו נשאר לי לפנטז על מרקש :)
Miss Garot
22 בספטמבר 2017 ב 22:00תודה ליאת! מעניין לראות את מרקש כמינימליסטית אך מלאת ניגודים. גם אני בפינטוזים :)
מטבח אנגלי
6 בספטמבר 2017 ב 12:55קומפוזיציות נהדרות, אובייקטים מעניינים וזוויות צילום מעולות. אני אוהב את הריקנות והעומס של התמונות.