המסע אל השלם

הפעם, זה הכי אישי שלי. סוג של סיכום השנה האחרונה. סיכום של הצמיחה וההתהוות שלי כאשה, כאמא, כבת זוג ויזמית עצמאית. הכי עצמאית שיש, יותר ממה שיכולתי לדמיין לעצמי בנעוריי.

לפני כשנה וחצי החלטתי שהגיע הזמן לחיות באמת. לא לשרת אחרים ולא להתנצל על כל דבר. תמיד הייתי כזאת, אבל הפעם האג'נדות שלי יותר ברורות ופחות מתנצלות. הרי אם לא אחיה את האמת שלי, אז מי יחיה אותה בשבילי? כעת אני ניצבת בעיצומו של תהליך הגשמת חלומות ומימוש האג'נדות שלי ללא ויתורים. מסע של החלטות בדרך להיות יותר שלמה ונכונה בעיניי.

כל זה התחיל בתאריך 03.03.13 בזכות אחות במחלקת יולדות בלניאדו, בשם טובה. האינסטינקטים שלה הצילו את התינוק שלי. ממש דרמת בית חולים במיטבה.
אז, החלטתי שלכל יום תהיה משמעות ובכל יום אעשה את המקסימום שלי. מאז הפכתי להרבה דברים שלא ידעתי שאהיה.

כל המסע הזה דרש כוחות נפשיים וחוזק, כאשר היום אני שלמה ומאושרת כמו שלא הייתי מעולם. היום (כמעט) הכל מרגיש שלם.

אני אמא.
אני מאוהבת.
אני עצמאית.
אני כותבת.
אני לא אוהבת לבזבז זמן. אין לי יותר מדי גם ככה.
אני לא יושבת בבתי קפה ולא מסתובבת בקניונים. אבל רוצה.
אני לא צופה בחדשות מאז גיל 14. אז היה גל הפיגועים של 96'.
אני לא רואה הפרלמנט ולא צופה בטלוויזיה. נפרדנו לפני שנתיים.
אני טבעונית. לא טעים לי כל הנקיפות מצפון האלה.
אני נמנעת מגלוטן. תמיד אהבתי מאפים מתוקים ומלוחים. פסטות.
אין לי אוכל מתועש בבית. חוץ מבמבה.
יש לי כלבה בת עשר בשם במבה.
יש לי אופניים עם כסא לילד. סימן מובהק לכך שהתברגנתי.
יש בי הרבה חמלה. המון. כנראה שאני בדרך להיות לוחמת צדק.
אני מנויה לעיתון הארץ. הכתבות בגלריה גורמות לי להבין שאני לא צורכת מספיק קולטורה.
אני פחות 6 קילו מאז שהחלטתי שהגיע הזמן להשיל לפני כמה חודשים.
אני מבלה כל ערב בזמן איכות עם החבר הכי טוב שלי. זה סוד הקסם, מנוע הצמיחה שלי.
החבר הכי טוב שלי הוא בעלי ואב ילדיי. היום אני אוהבת אותו יותר מאי פעם. לא מצליחה להכיל את האהבה הענקית הזאת.
אני גאה בבנים שלי. הם היצירות הכי טובות שלי.

אני תמיד משתדלת להכיל. לא תמיד זה פשוט.
אני מאמינה שכל מי שאני פוגשת הוא אדם טוב. לעתים רחוקות מאוד אני מבינה שזה אחרת.
אני תמיד מחייכת לאנשים שאני מכירה ולא מכירה. אין לי מה להפסיד מזה.
אני הולכת ברחוב ולעתים אומרת שלום לאנשים. במושב זה סבבה, בעיר בקושי זורמים איתי.
אני בעד לגליזציה של קנאביס. זו תרופה מדהימה שעושה פלאים לכמה מהקרובים  אליי ביותר.
אני קצת מופתעת מכך שתיקון השגיאות האוטומטי לא יודע מה זה קנאביס. בהחלט הגיע הזמן לשינוי.
אני יזמית בקרן שמש. יש לי מנטורית שהיא דוגמה ומופת להצלחה בכלל ולהעצמה נשית בפרט.
אני אוהבת את איימי ויינהאוס. שיריה מתנגנים ברקע בזמן כתיבת הפוסט.
בכללי, אני שואפת לטוב, לצמיחה ולהצלחה. כל יום מחדש.

הצלחה בשבילי היא לחיות חיים מאושרים.
האושר בעיניי מורכב מהרבה דברים קטנים והחלטות שונות.
אושר הוא סך הדברים שיצרתי. זימנתי וזכיתי בהם.

בחודש הבא, הבלוג יחגוג שנה ועשרות אלפי כניסות. את זה לא דמיינתי כשהייתי נערה.
כל תגובה, כל לקוחה, כל קולגה (שמחייכת בחזרה) גורמת לי לרצות לעשות עוד ויותר.
אני שמחה שאתם כאן. הנוכחות שלכם, הפרגון הגדול והעובדה שאתם מאמינים בי ובעיצובים שלי, אומר בשבילי הכל.
הרבה אני היה לי השנה בליווי אנשים מקסימים ויפים שזכיתי להכיר, אשר יחד אתכם, הופכים את זה לאפשרי.
הדבר שהשכלתי להבין הוא שבגילי, יש לי את הפריבילגיה לבחור איך לחיות ולצד מי לחיות.

אסיים באיחולי שנה טובה לכולנו.
שנזכה לשנה שפויה בארצנו הקטנה.
שנה בה נחליט שנקבל את האחר, מכל סוג שהוא.
שנה של מעשים טובים.
שנה של צמיחה הבנה ואהבה.

לקראת השנה החדשה, חשבתי לעצמי שכדאי שנכיר :)

מקווה שעברתם איתי חוויה.